מה מצב הרוח?

למה מתכוונים כשאומרים מצב הרוח? הכוונה למצב הרוחניות שלנו כפרטים וככלל. בעבר מה שהיה קשור לדת נחשב כרוחני. מי שהתעמק בלימודי דת נחשב לאדם רוחני, קהילה שחבריה התעמקו בדת ולמדו מה שנקרא לימודי קודש נחשבה לרוחנית. נהגו להצביע על רב זה או אחר ולהגדירו כרוחני.

"בעבר מי שהתעמק בלימודי דת נחשב לאדם רוחני"

מדוע מדעי הרוח נקראים כך? ניתן להניח שהכותרת ניתנה להם משום שהם עוסקים בענייני רוח. בשאלות פילוסופיות שהן מעל היומיום שלנו. הם באים לחקור גישות ותפיסות של מצב הרוחניות, של הרוח, שהיא מעל האדם. לגלות את מה שנמצא מעל הנגלה, המופשט שלעיתים אינו מדיד ואין לו עדות מוחשית, שנמצא בהרגשה, במחשבה. מדעי הרוח מנסים לאתר ולהגדיר את הנקודה הסמויה הזו מהעין, זו שמניעה את האדם לפעול כפי שפועל, זו שמניעה את המחשבה האנושית, את מה שמניע את עולמנו.

בעידן שלנו אנשים רבים מגדירים עצמם כרוחניים. כשבעים אחוז מאוכלוסיית העולם מאמינים באלוהים, חלקם מצהירים שהרוחניות היא ערך חשוב בחייהם. האם אלו האוחזים באמונת האל, כלומר שבעים אחוז מאוכלוסיית העולם, הם אלטרואיסטיים? ודאי שלא! מדוע לא? הרי התורות הרוחניות נקשרות לאלטרואיזם ולנטייה לחיבור לזולת. 

אפשר להתבונן במוזיקה כדי להבין את הנטייה של האנשים להגדיר עצמם כרוחניים. כמו שרבים מאיתנו הם מוזיקליים במידה מסוימת אבל רק חלקם יפתחו את הנטייה המוזיקלית לכדי מוזיקליות גבוהה. 
להרבה מאוד אנשים יש נטייה, יסוד רוחני, אך רק חלק קטן מהם ישקיעו עצמם בעבודה רוחנית מעמיקה.

עם העלייה בשעות הפנאי החלה תנועה של התעניינות בנושאים שהם מעבר לכאן ולעכשיו. רבים משקיעים בלימודי ניו אייג' שנתפסים בעיניהם כמשהו רוחני, משקיעים עצמם במדיטציות ובאימונים שבעיני עצמם הם רוחניים. האומנם אפשר להגדירם כרוחניים? לעניות דעתי לאו דווקא.

הרוחניות באה מהמילה רוח, הרוח היא משב, היא משהו שנע ומתקדם, היא מניעה קדימה. לכן נראה לי שלהיות רוחני זה להיות בתנועה מתמדת ממצב רוח עכשווי למצב רוח של המצב הבא. התפתחות רוחנית צריכה להביא את האדם מנטייה עבור עצמו לנטייה עבור הכלל, מדאגה למצב הרוחני האישי שלו לדאגה למצב הרוחני של הזולת.