ב-2020 המלך הוא עירום

שנת 2020 היתה השנה מאוד מיוחדת עבורי, במשך השנה גדלה בי ההכרה כי לטבע יש תוכנית מיוחדת עבורנו, הקורונה עשתה לנו טיפול מיוחד. במהלך שנת 2020 היתה הרגשה מיוחדת שאני לא יודע מה צופן העתיד ואיך לתכנן אותו. ליל הסדר האחרון היה בסימן סדר ויטואלי בניגוד לשנים קודמות, כל אחד מחלקי המשפחה המורחבת ישב בביתו ובכל זאת חגגנו ביחד. השינוי הזה מסכם עבורי את שנת 2020. 

שאלות רבות על העתיד שלנו נפתחו. הריחוק הפיזי שהקורונה מחייבת אותנו גורמת לנו לחשב מחדש את הצעדים הבאים. אני זוכר שבשבועות הראשונים שלאחר הסגר הראשון, פחדתי לצאת לעבוד שכן בעבודתי כצבע אני לפעמים עובד בדירות שאנשים גרים בהם ולכן דחיתי מספר עבודות. לקחתי רק עבודות בדירות ריקות. חוסר הביטחון ואי הוודאות איך נכון לפעול במציאות המשתנה, השפיע גם על כל יציאה לסופר, דואר, בנק וכו'. הקורונה שינתה את חוקי המשחק.

כששאלתי את הבנות שלי איך היה הפסטיגל בחנוכה האחרון התשובה שלהם הייתה עבורי הפתעה גמורה, הם אמרו שהיה משעמם. אני מבין שהבועה הנוכחית מתחילה להתרוקן ולאבד את הקסם שעטף אותה. אנו נמצאים בנקודת התפתחות מאוד מיוחדת, הטבע דוחף אותנו לעבר חיבור כללי, הטבע הכללי זה חוק שפועל בכל המציאות. המצב באמריקה המחיש זאת בצורה ברורה – איך אמריקה הגדולה נמצאת בשבירה טוטאלית. חצי עם שונא את החצי השני. אף צד לא מוכן לקבל ולאפשר לצד השני את הקיום, מלחמת אזרחים הפכה למציאות יום יומית ברחבי היבשת. 

שנת 2020 היא בסימן של זעזועים גלובליים, חוסר אמון במערכות הישנות וחוסר חזון לעתיד. ברמה האישית אני מרגיש שמתוך השקר שהתגלה ב-2020 אנחנו נצמח לעבר האמת. הסיכום שלי להשקיע ביחס טוב כלפי הזולת, להאמין שהאמת נמצאת בחיבור נכון בינינו. אני שמח שהשקר האגואיסטי מתחיל להתגלות. זה מזכיר לי סיפור ילדים שאהבתי לקרוא "המלך ערום" שרק הילד הקטן התמים ראה את האמת!