החידה של ספר הזוהר

ספר הזוהר מהווה, מאז גילויו ועד לימינו אנו, מקור לסקרנות רבה. גם היום הוא ממשיך להיות חידה לא פתורה הממשיכה להעסיק חוקרים מתחומי מדע שונים. הוא קשה להבנה וגם מי שחשב שהבינו חלקית מגלה בו רבדים עמוקים יותר וסתומים שיש להמשיך ולחוקרם. כתיבתו והתגלותו במאה ה-13 אפופים מסתורין.

חידת אופן כתיבתו ריתקה רבים. הסברה הרווחת שהוא חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו מתוך חיבור עמוק ואמיץ ביניהם. הדעות שהובאו ע"י חלק מהחוקרים שהזוהר חובר ע"י מקובל יחיד אינן מקובלות כיום על עולם המחקר. יש הטוענים שהוא חובר ע"י חבורות שונות בזמנים ובנסיבות שונים.

חלק מהמקובלים ואף חלק מהחוקרים סבורים שהזוהר נכתב מתוך מצב תודעתי חריג של התגלויות רגשיות עמוקות מאוד. מתוך כתיבה אוטומטית כזו שבה הכתיבה מהירה מהתודעה. יש הטוענים שקיום מבנים של סדר שוללים את הטענה שהכתיבה התרחשה מתוך מצב תודעתי חריג. לדבריהם העריכה של הזוהר מצביעה שלא נכתב מתוך אקסטזה. הם טוענים שרק מי שחוקר את הזוהר על שכבותיו השונים באזמל מחקר דק מזה את המבנים המסודרים שמפריכים את הדעה שאין בזוהר סדר מבני.

על פי הדעה הרווחת, הזוהר חובר במאה ה-2 בתוך מערה למרגלות הר מירון. לרשב"י  ניתנה הרשות לגלות את סודות התורה והוא ועוד 9 מקובלים חיברו יחד את הספר המופלא. בגלל שהעולם ועם ישראל בפרט לא היו במדרגה הרוחנית המתאימה לגילוי סודות התורה וסודות הזוהר הספר נגנז בדרך פלאית.

לפי המקובל, רשב"י וחבורתו לא כתבו את הזוהר ממש, רשב"י העביר לרבי אבא, שהיה ידוע ביכולתו להסתיר בין המילים את המשמעות האמיתית, ורבי אבא כתב את הדברים בשפה הארמית הנחשבת לאחוריים של השפה העברית. רבי אבא דאג לכך שרק הכותרת תובן כדי שמי שנמצא ברמת השגה של הזוהר ידע לפענח את הכתוב בו.

מיד לאחר הכתיבה הספר נגנז וכאמור התגלה במאה ה-13. רק חלק מהזוהר התגלה ויש הסבורים שכשהדור יהיה מוכן לחלקים הנוספים אף הם יתגלו. בעל הסולם, גדול מקובלי המאה העשרים הבין את החשיבות הגדולה של ספר הזוהר וחיבר לו פירוש שמנגישו לדור שלנו מכיוון שהדור מתאים כבר ללמוד ולהפנים את סודות הזוהר.